תרגום מסמכים מעברית לשפות אחרות ולהפך נדרש בסיטואציות שונות כגון מעבר מקום מגורים, ניהול עסקים עם גורמים בינלאומיים, ירושות שחוצות גבולות (ושפות), מימוש זכויות ביטוחיות או פיננסיות, התנהלות מול מוסדות להשכלה גבוהה ועוד.
היות שמדובר על מסמכים שמועברים ממדינה למדינה שלפעמים ממש "חורצים גורלות", לעתים קרובות לא יהיה מנוס מתרגומם באופן מקצועי ומשפטי על ידי נוטריון.
ישנן שתי "רמות" של תרגום נוטריוני:
- הנוטריון דובר את שתי השפות ומבצע את התרגום בעצמו.
- הנוטריון איננו דובר את שתי השפות והתרגום מבוצע על ידי מתורגמן מקצועי שאיננו נוטריון.
לפי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, אחת מסמכויותיו החשובות ביותר של הנוטריון היא הסמכות "לאשר נכונותו של תרגום מסמך". כיצד זה מתבצע בפועל ומה ההבדל בין תרגום נוטריוני מא' ועד ת' (תרתי משמע) לעומת "אישור תצהיר מתרגם"? על כך במדריך המקוצר שלפניכם.
לפני הכל נדגיש שבמשרד עורכי דין ונוטריון גל רוסבי מור תוכלו לקבל שירותים איכותיים ומקצועיים ביותר של תרגום נוטריוני מעברית לאנגלית, תרגום נוטריוני מאנגלית לעברית ושירותי אישור נוטריוני לתרגום ע"י מתרגם לשפות רבות נוספות.
תרגום נוטריוני לעומת תרגום "רגיל"
תרגום נוטריוני הוא לא "תרגום רגיל". כשאנחנו מדברים על תרגום של מסמכים או תעודות לשפות זרות, יש לתוכן משמעות מהותית ומשפטית. שירותי תרגום נוטריוני נועדו אפוא להבטיח שהמסמך יתורגם בדיוק משפטי מירבי, ללא שגיאות שעלולות לשנות את משמעותו ולהוביל לאובדן זכויות, חשיפה משפטית וכדומה.
מסמכים רבים (משפטיים ושאינם משפטיים) מנוסחים בקפידה וכל מילה בהם נושאת משמעות מוגדרת שמכתיבה חובות וזכויות, ולכן יש חשיבות קריטית לתרגום מקצועי של גורם בעל ידע משפטי. אי לכך, וכפי שנראה מיד, יש הבדל מהותי בין מצב שבו הנוטריון מבצע את התרגום בעצמו, לבין סיטואציה שבה הנוטריון מאשר שמי שביצע את התרגום הוא מתורגמן מקצועי.
תרגום נוטריוני כשהנוטריון דובר את שתי השפות
הסוגיה "הפשוטה" ביותר לגבי תרגום נוטריוני היא כאשר הנוטריון דובר ושולט בשתי השפות. גם שפת המקור וגם שפת היעד. תרגום נוטריוני מסוג זה תקף מכוח סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים (שהוזכר לעיל) ומתוך דרישות סעיף 15 לחוק לפיהן "לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו".
תרגום נוטריוני שמבוסס על שליטה בשתי השפות מהווה לא רק תרגום במובן המילולי אלא גם תרגום במובן המהותי, ואין זה עניין של מה בכך. התרגום הנוטריוני מהווה הוכחה לתוכן והמשמעויות הנגזרות ממנו. המסמך במצב זה הוא טופס 7, הידוע כ"אישור נכונות תרגום".
תרגום נוטריוני כשהנוטריון לא דובר את שתי השפות
במידה שהנוטריון לא דובר את שתי השפות של המסמך (למשל, אישור נוטריוני לתרגום לגרמנית כשהנוטריון לא בקיא בשפה זו), הפתרון הוא על ידי הבאת מתרגם מקצועי. במקרים אלה הנוטריון לא יוכל לתת למסמך אישור של תרגום נוטריוני לפי סעיף 7(4) לחוק, המהווה עדות לנכונות התוכן גם ברמה המשפטית, אלא לספק חתימה נוטריונית על "אישור תצהיר מתרגם".
הנוטריון ינפיק הפעם טופס 9, הקרוי "אישור על קבלת תצהיר או הצהרה של מתרגם". הנוטריון יוסיף לאישור הנוטריוני הערה בהתאם לדרישות סעיף 14(א) לתקנות הנוטריונים, כדלקמן: "אישור זה אינו מהווה אישור לנכונות התרגום על ידי הנוטריון, על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976".
תרגום מסמך משפטי הוא תהליך מורכב שמחייב (גם) העברת מונחים וביטויים משפטיים משפה לשפה בצורה מדויקת, תוך שמירה על המשמעות של הוראות, התניות וסעיפים במסמך המקורי. בשל מורכבות זו, גופים ורשויות בישראל ובעולם לא יסתפקו תמיד בתרגום מקצועי מחברות תרגום או אישור נוטריוני על הצהרת מתרגם, ויבקשו שלא להתפשר על פחות מתרגום נוטריוני בהתאם לסעיף 7(4) לחוק הנוטריונים.
מהי חותמת אפוסטיל?
אפוסטיל היא חותמת אשר מעניקה גושפנקא משפטית לתוקפו של מסמך מתורגם לטובת הצגתו במדינה אחרת, ככל שזו מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל וחתומה על אמנת האג. למשל, תרגום נוטריוני של תעודת פטירה באנגלית או גיליון ציונים לאנגלית, ועוד שלל מקרים שמולידים את הצורך לקבל גם את חותמת האפוטסיל.
לעתים תרגום נוטריוני לבדו איננו מספיק ולשם הכרה במסמכים במדינות זרות, נדרש תהליך בירוקרטי מורכב הכולל מספר שלבים: תחילה, אימות חתימת הנוטריון על ידי משרד המשפטים, לאחר מכן אישור נוסף ממשרד החוץ המאמת את חתימת משרד המשפטים, ולבסוף, אישור סופי הניתן על ידי הקונסוליה של המדינה היעד של המסמך.
מנגנון האפוסטיל נוצר כדי לפשט ולייעל תהליך זה. במסגרת אמנה בינלאומית שמדינות החברות בה מכירות באישורי האפוסטיל כתחליף לתהליך האימות הארוך. כך, ניתן להעניק למסמכים תוקף רשמי במדינות זרות באופן מהיר, פשוט ונגיש יותר.